תרגול

אני מזמינה אתכם, יחידים וקבוצות, מקומות עבודה, ארגונים וחברים, לתרגל איתי. לפני שאני מספרת למה לתרגל, ולמה דווקא איתי, חשוב לי שדבר אחד לא ילך לאיבוד: זוהי הזמנה לתרגל ביחד.

אני מתרגלת מדיטציה הרבה שנים. שזה אומר שאני מתרגלת בודהיזם הרבה שנים, אבל את זה יותר קשה לי להגיד. בודהיזם זה גם דת, והיחסים שלי עם דת זה לא משהו. מדיטציה זה כאילו יותר ניטרלי. אולי בגלל זה יותר קל לי להגיד מתרגלת מדיטציה. יש לי מורים - סטיב ורוזמרי וייצמן - שלפני כל ריטריט איתם מבקשים שהמשתתפים ימלאו שאלון. בין השאלות מופיעה השאלה של הגדרה עצמית: האם אתה מגדיר את עצמך כבודהיסט. אני עונה שלא. אני מגדירה את עצמי כמתרגלת בודהיזם. שוין. הגדרות, עצמיות ואחרות, יודע כל מי שתרגל בודהיזם 10 דקות, זה מקור לא מאכזב לדוקה (דוקה - סבל, כאב, אי נחת).

בתחילת שנות האלפיים הגעתי להודו, שם התחלתי לתרגל בלי לדעת ובלי לעדכן את עצמי שזה מה שאני עושה. עשר שנים אחרי כן, בעקבות לב שבור ומפץ גדול בתוכניות החיים, התחלתי לתרגל עם לדעת ועם לעדכן את עצמי שזה מה שאני עושה. יצאתי לריטריט הוויפאסנה הראשון שלי באפריל של 2011. זה היה ריטריט של שבוע עם תובנה. באחד הימים של הריטריט אני ועוד קבוצה של משתתפים נפגשנו עם המורה, כריסטופר טיטמוס, לשיחה. אחד המשתתפים סיפר לכריסטופר שהוא עובד בהייטק, מתכנת, ושהוא מאוד לחוץ בעבודה, ועכשיו, כאן, בריטריט, הוא מאוד רגוע. ״איך אני מביא איתי את זה לעבודה?״ הוא שאל. כריסטופר אמר כל מיני דברים שאני לא זוכרת, ובסוף אמר, ואת זה אני כן זוכרת, הוא אמר שלא תמיד אפשר. שיש עבודות שלא מאפשרות שלוות נפש. שהחוכמה היא גם לדעת מתי צריך לשנות.

אני התקוממתי מבפנים. אני לא רוצה לשנות, חשבתי. ואם כן לשנות, אז לא בגלל שקשה לי, חשבתי, לא בגלל שאני לא יכולה. זאת לא חוכמה, חשבתי. אני רוצה גם וגם, חשבתי. גם לעבוד בהייטק, גם להרגיש שלווה. או לכל הפחות, חשבתי, לא להתעורר בארבע בבוקר כשבראש שלי ויכוח צעקות עם הבוס. לכל הפחות. חלק מהמוטיבציה שלי לתרגל, לאורך השנים, היתה להתמודד טוב יותר עם הלחצים בעבודה.

בנובמבר של אותה שנה, חצי שנה וקצת אחרי הריטריט הראשון, עזבתי את ישראל ועברתי לברלין. המשכתי לתרגל. והתרגול שלי גדל והעמיק והתפשט בתוכי כמו גן פרחים עצום שצומח לי בתוך הלב.

מתישהו, כדי להעמיק את התרגול, עשיתי קורס מורים להוראת mbsr ואני כיום מורה מוסמכת. הדרכתי את הקורס בעברית ובאנגלית בסטודיו בפרנצלאוורברג. העברתי מדיטציות מודרכות בשלושת מקומות העבודה האחרונים שלי. אני מנחה קבוצת קריאה ותרגול בסאטיפטהאנה. אני אוהבת לתרגל ורוצה שהתרגול ימלא כל חלק מהחיים שלי. אני מציעה ליחידים, או לקבוצות, מסגרת והדרכה ותמיכה להתחיל לתרגל, להמשיך לתרגל, להפוך את התרגול לחלק מהחיים.

יחידים

אם אתם רוצים לתרגל מדיטציה ולא יודעים איך להתחיל, או איך להמשיך, צרו קשר, נדבר ונמצא מסגרת שתתמוך בכם בהבאת התרגול לתוך החיים, ליומיום, לשוטף. למשהו שעושים באופן קבוע, כמו לצחצח שיניים.

קבוצות

אפשר להזמין אותי לשיחה (הרצאה) ואפשר למפגשים שבועיים של תרגול משותף. במשרדים או דרך האינטרנט. חצי שעה או שעה.

לינקים לטקסטים שכתבתי על התרגול:

• פייסבוק, רעל, טיך נאט האן, למה אני מתרגלת, וגם AI
• לשכב על דשא כלשהו, מתחת לעץ כלשהו, להסתכל על חתיכה שמים
• ביחד, על המחצלות
• ״לא במקרה ההווה נקרא The present״
• למה לתרגל?
• ״לראות עולם נברא״
• ריטריט, בית. ריטריט בבית
• אופקה, תירגול, פקספקטיבה רחבה וכרטיס טיסה שאין מה לעשות בו
• MBSR – שינוי פנימי באמצעות אימון מוחי